התיאור מתייחס גם לכלל היצירות של המחבר וליחס שבין המהדורות השונות של החיבורים, עם דגש מיוחד על העניינים הנוגעים לחיבור הספר ולהדפסתו.
סוג הכותב – בדרך כלל כותבי המאמרים האקדמיים יהיו חוקרים בעלי תארים מתקדמים.
הפתרון המוביל, היה אמור להיות בדמות מאגרים אקדמיים המורכבים ממאמרים בעברית.
במפתח למאמרים ישנה אפשרות להגביל את החיפוש למאגר האישים (ירושלמי) בלבד.
מקורות ראשוניים ומשניים: מה ההבדל ביניהם וכיצד להשתמש בכל אחד מהם בעבודה המשיכו לקרוא »
השלב הראשון באיתור המידע – יהיה עדיין פנימי, ולא במאגרי נתונים.
פניתי לרייט פור יו לקבלת שיעורי עזר בכתיבת עבודה סמנריונית בלימודי תואר שני בדרמה תרפיה.
גוגל סקולר – מאגר רחב היקף הכולל בתוכו מאמרים אקדמיים רבים, בשפות שונות ובחדשנות המתעדכנת מעת לעת.
עריכה ושכתוב: בדקו את המאמר שאין בו שגיאות, בצעו שיפורים ובקשו מאמרים משוב מחוקרים אחרים.
מהי הסיבה שישנה הקפדה עקבית וערכית על הסתמכות מערכתית של כלל האוניברסיטאות ברחבי העולם על ביסוס כל מאמר אקדמי על מאמרים אקדמיים הקודמים לו?
מאגר חלקי הנגזר מתוך "מפתח חיפה למאמרים מתוך כתבי עת בעברית". המאגר מכיל אך ורק הפניות למאמרים שלהם קישור לטקסט המלא המצוי באופן חופשי באינטרנט.
בתיאור של כל כלי במאגר מפורטים בין השאר תנאי העברת הכלי ונתונים על תוקף ומהימנות, כפי שהופיעו במחקרים ובאחריות המחברים.
בנוסף, מרצים רבים מגבילים את הסטודנטים שלהם בשנים שבהם מותר להשתמש במאמרים אקדמיים לעבודה.
חשוב להבין, כי ההישענות על מאמרים אקדמיים, מאפשרת לקבל את יסודות המאמר האקדמי הנכתב כאקסיומות. כאשר מונגש מידע המסתמך על מאמרים אקדמיים קיימים, הרי שלא מתעורר הצורך להוכיח את אמיתותו ואת נכונותו, כי את התהליך הזה כבר ערך כותב המאמר, וכעת אנו יכולים להנות מן המוגמר ולבסס את המאמר האקדמי שלנו על ידע שמהווה אסמכתא מעצם היותו נשען על מאמרים אקדמיים מורשים.